הגעה לאיסטנבול: מאין השראה ועד שאי אפשר לעמוד בפניו!

קייט הרפתקנית מכילה קישורי סניפים. אם תבצע רכישה עם קישורים אלה, אני אביא פיצוי ללא כל הוצאה נוספת לך. תודה!

שתף בטוויטר
שתף בפייסבוק
שתף בפינטרסט
שתף במייל

אני לא במוח הרוח הטוב ביותר כשאני מופיע באיסטנבול.

הדברים לא מסתדרים טוב. זה קפוא. אף אחד לא יחליף את הדינרים הירדניים שלי. כשאני מסע את המטרו הצפוף לעיר, אני מגלה מהר מאוד שדאודורנט אינו בדיוק “דבר” כאן. וכדי להעלות את זה, כולם בוהקים בי על כך שהביאו תרמיל משמעותי לתחבורה ציבורית.

שלושה שבועות בטורקיה. האם הייתי צריך באמת לארגן את זה? יש לי כל כך הרבה מה לעשות-כל הפוסטים שלי על ירדן, יותר פוסטים על אמיליה-רומניה, כמו גם לא היה זה יותר הגיוני לחזור לבריטניה, לראות את האנגלי הנאה שחסר לי כל כך הרבה, כמו ובכן, פשוט להישאר קרוב לבית – אולי כמה חופשות מחוז שיא בדרבישייר במקום זאת, אולי הקימו את המשרד האחרון של Adventureskate.com באחד הקוטג’ים של מחוז שיא? וכן, ליז לימון מתחננת לטפס ממני ברגע זה.

אני עדיין לא יכול לחזור לבריטניה. אני דורש לבזבז פחות מ- 50% מזמני שם עד שאוכל להשיג ויזה. ומכיוון שאני לא אוהב לשלם דמי שינוי טיסה EasyJet, טורקיה היא הכרח לעת עתה.

ואז קורה משהו נפלא –

מכוניות ומשאית כמעט פוגעות בחשמלית שלנו.

הנהג בולק חזק, כמו גם מחצית האנשים ברכבת הסתיו. אנו אוספים את עצמנו – כמו גם לפתע, כשעינינו נפגשים, אנשים כבר לא מספקים לי את העין הרעה לתרמיל הענק שלי. אנו מסתכלים זה על זה כמו גם נאנחים עם מרגיז מוגזם, מגלגלים את העיניים, מחייכים כמו גם מושכים בכתפיו.

באותה פגע כמעט, עברנו חווית מליטה.

ורוחותי מתבהרות. אני מביט דרך החלון כמו גם רואה את הדגל הטורקי האדום עף מעל לראש בפעם הראשונה אי פעם. העיר נראית מדהימה. כל קהילה כל כך שונה, כמו גם אני מבין שאני רק רואה חלק קטן מאיסטנבול עד כה.

אני יורד את החשמלית בסולטנהמט, כמו גם זה הדבר הראשון שאני רואה:

המסגד הכחול בשקיעה, מואר בצורה מושלמת.

ומאותה נקודה אתה לא יכול לנגב את החיוך מהפנים שלי. יש כאן אוכל רחוב. יש אדריכלות. איסטנבול היא בהחלט עיר אירופאית, אולם יש לה מגע אקזוטי. אני לא יכול לחכות לבדוק כמה שיותר מהעיר הזו.

זה משתפר. אני פונה לאכסניה כמו גם מספקת את ג’ודי כמו גם את ארל בפעם הראשונה בחיים האמיתיים לאחר שהבינו זה את זה באינטרנט במשך שנים. אנו מכינים חברים טובים בהוסטל, מקבלים אוכל במסעדה קטנה, החלפת נסיעות בבלוג סיפורי מלחמה.

אני בדיוק איפה שאני דואג להיות.

כן. הפעם באיסטנבול הולך להיות טוב.

קבל עדכוני דוא”ל מ- Katenever מתגעגע לפוסט. בטל את המנוי בכל עת!

שם פרטי שם פרטי
שם משפחה
הדוא”ל שלך בדוא”ל שלך
שלח

שתף בטוויטר
שתף בפייסבוק
שתף בפינטרסט
שתף במייל

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

Related Post