סיור אוכל של דובאי באופניים | לחקור את הדובאי הישן דרך חיך ודוושות
דובאי ואני, יש לנו קשר מקוון ומיוחד. הניסיון הסוער שלי לשלוש שנים להישאר (או לעזוב) את העיר שלא עשתה דבר מלבד לאהוב אותי היה מעייף אך יש להודות. בגלל זה, לפגוש מישהו שנולד וגדל בדובאי זה משהו די מדהים בעיניי.
צילום מאת קריסטה CC על ידי 2.0
מאמרים אחרים שתוכלו לקרוא:
המדריך המלא של הדברים לעשות בדובאי
7 מקומות לא שגרתיים לבדוק בדובאי, איחוד האמירויות
7 דברים רומנטיים לעשות בדובאי, איחוד האמירויות
חמש הסיבות המובילות מדוע כדאי לבדוק את דובאי, איחוד האמירויות
צלילה עמוקה דובאי – אתגר לעצמך את הבריכה העמוקה ביותר בעולם
“לעולם לא אשכח אותך,” אמרתי לאארה כשהיא אופנינו זה לצד זה לאורך דרך ג’ומיירה. לא ניתן היה להסתיר את התדהמה שלי מהפנים שלי כשדיברה על מגורים בעיר עם כל משפחתה, בלי שום תוכניות לעבור למדינה אחרת.
מה גורם לה להישאר, שאלתי. “כי אין סיבה שאעזוב.”
“אפילו לא מזג האוויר החם?” חקרתי עוד כמה. “לא,” היא ענתה, והיא חייכה את החיוך הפשוט והסופק ביותר שראיתי על פניו של מישהו.
תוכן העניינים
עצירה ראשונה: מוט מיצים
תחנה שנייה: מלח
עצירה שלישית: Seaview Resto
התחנה הרביעית: טוראת אל-מנדי
עצירה ראשונה: מוט מיצים
זה היה באמר, בלשון המעטה, שפספסו עצירה אחת בגלל נסיבות בלתי צפויות, אבל זה היה מאוד מתחשב בקבוצה להזמין משקה נוסף כדי שאוכל עדיין לנסות את מה שהיה להם.
התחנה הראשונה של הסיור הייתה Blends Juice Bar, חנות חטיפים ליד פארק אום סוכיים. קיבלתי את “הקלאסיקה הערבית” – משהו אמר לי שצריך להיות תאריכים בתערובת הזו איפשהו, והילד הייתי צודק. ובכן, איזו דרך טובה יותר לפתוח סיור באוכל של דובאי מאשר על ידי העלאת זרקור על הפירות האהובים עליו, נכון?
ראו, בשנים הבודדות שחייתי בדובאי, מעולם לא הגעתי לדייטים. עם זאת, המשקה הזה היה מחליף משחק. משקה התאריכים, משקה התאריך, מעורבב עם שקדים, חלב ויוגורט דל שומן. הייתה לו כמות המתיקות הנכונה כי סוכר נוסף כבר לא היה נחוץ.
תחנה שנייה: מלח
המשכנו לתחנה השנייה של הסיור. ממוקם לאורך חופי החול של חוף עפיפון, ‘מלח’ עורר די סערה במיוחד במדיה החברתית השנה עם שחרורו של ה- hashtag #findsalt המסתורי. הרעיון היה פרי מוח של שני אמיראטיס שחיפש חווית אוכל חדשה בדובאי.
מחשבון הפייסבוק של Salt Kite Beach
בתחנה זו הוגשו לנו את “הוו” – מחווני בקר של וגיו המיוצרים בשילוב גבינה מומסת, ג’לפנוס וחסה, כולם תופסים בלחמניות חמאה רכות.
מחשבון הפייסבוק של Salt Kite Beach
כמה גלישים אחרי, עברנו קדימה ליעד הבא.
כשדיווטנו למסעדה אחרת, עצרנו לזמן מה לעסוק בקהילה של דייגי דובאי הסמוכים. הנוף היה סוריאליסטי לחלוטין; הבניינים המתנשאים של דובאי החדשה משמשים רקע תעשייתי לסירות הדייג המפוארות של העיר העתיקה.
צילום מאת פרדריק Öhlander ב- Unsplash
מעבר למים, דייגים עגנו את סירותיהם, ואותו על סוף יום הקציר. לאורך השבילים, כמה בחורים נחו בתוך המון רשתות דגים כשהם צפו במלווה תופר רשת חדשה מסליל של חוט ירוק. על האדמה היבשה ממול, האורחים ישבו אל פרסקו במסעדה הממוקמת ממש באמצע הנמל הסואן. היעד הבא שלנו, אולי?
עצירה שלישית: Seaview Resto
מסעדת Seaview Seafoof Food Seaview Seaview משקיפה על המזח של ג’ומיירה, מתהדרת לא רק בנוף הנחמד שלה על הנמל אלא גם על התפיסה הטרייה שלה שהוגשה לאורחיה מדי יום. כשאתה נכנס למסעדה, אתה רואה כמה דגים מקומיים ופירות ים אחרים מונחים על מצע קרח, מוכנים לבחור (ולקרוא אותך בשם!) לסיור זה, מרי, מדריך הטעם שלנו, בחרנו מטען מדהים עבורנו לנסות.
כמה סיפורים נעימים אחר כך, השרת שלנו הגיע עם צלחת טובה ארומטית. הג’אש היה על האש על פחם והוגש עם תערובת טעימה של עגבניות, פלפל מתוק, בצל, שום ופטרוזיליה. לחם שומשום של שום ‘רך’ ליווה היטב את המנה.
הבריזה מדי פעם והבטן המלאה כמעט גרמו לנו להישאר ולשכב קצת זמן, אבל יותר הרפתקאות אוכל חיכו, אז הלכנו.
התחנה הרביעית: טוראת אל-מנדי
התחנה הבאה הייתה הפתעה מענגת עבורי. בחזרה כשהייתי רגיל לרחוב ג’ומיירה באופן קבוע, תמיד עברתי ליד מסעדת טוראת אל-מנדי. אם להיות כנה, זה היה אחד המקומות שבהם אני לא רואה את עצמי נכנסת מכיוון שהקונספט נראה לי לא מוכר מדי. היום הייתי אסיר תודה שעשיתי.
מרי ולארה דיברו מאוד על המקום, על האוכל והתרבות שזורים בשניהם. כאחיות שגדלו חשופות למסורות משפחתיות ערבית עשירות, עצירה זו עשויה להיות פשוט קרובה לליבן.
יצרנו מעגל וישבנו על הרצפה השטיחים. המנה לתחנה זו הייתה עוף וכבש מנדי. הבשר היה מבושל אט אט בסחרnull